דפים

יום שבת, 27 באוגוסט 2011

כנס כאמ"י 2011



אני אישית בכנסים כול כך הרבה זמן, שכבר אין לי את ההתלהבות הזאת של שבועיים לפני כנס, אבל אני בכול זאת הולכת, כי הרי זה כנס וזה מהנה בסופו של דבר .

לגבי הכנס הנוכחי האווירה בו הייתה נוראית.
אישית זו לא רק דעתי , אלה דעות של רבים (הביקורת הזאת הולכת להיבנות מדעות של מספר רב של אנשים ולא אך ורק שלי.) האווירה בכנס הייתה מתה.
היו את האנשים המטרידים שהכרתי כבר לפני שהיו מחוץ לכנס ועשו בעיות, שזה היה דבר מטריד ואני לא מבינה (ומצטערת על המילה) איך לא העיפו אותם קיבינימט על ההתחלה?!?! וחיכו עם זה.
והסיפור של שלושה או ארבעה בחורים שנכנסו לכנס בבוקסרים בלבד.
בסופו של דבר העיפו אותם , אבל איך לעזאזל הם נכנסו? אני לא יודעת מה הסיפור, הסיטואציה של הלעיף אותם והחיפוש אחריהם היה נוראי.
בין היתר היה את הסיטואציה של גניבות מדוכנים ספציפים שזה פשוט בושה.
היו כול כך הרבה אנשים מטרידים בכנס הזה שזה היה זוועתי.

עכשיו לנושא התכנים.

נתחיל במחזמר - עד היום מאד, אבל מאד אני לא אוהבת את זה שכנסים מוחזקים על ידי מחזות זמר.
בעבר היו יותר תכנים , הרצאות ועוד ואנשים היו יותר מתמקדים בלראות אותם .
לא רק בלראות חברים ולבוא למחזמר .
כיום מה שמחזיק את הכנסים זה המחזמר "המעולל" לא שאני מזלזלת באנשים שעושים מחזות זמר הם עושים עבודה מדהימה משקיעים ומתנדבים , אבל זה עדיין לא צריך לסובב רק סביב המחזמר בכנסים.
המחזמר עצמו שהיה הפעם של יוש מיוזיקל גרר גל גדול של אנשים (שכמובן אני לא יציין את שמם) שלא אהבו אותו.
היו כאלה שגם אהבו אותו וחשבו שהוא חמוד.
כמובן תמיד זה פיפטי פיפטי (חצי , חצי) .
היו להם סך הכול שחקנים טובים לדעתי האישית.
אישית אני לא אהבתי אותו.
עזבו את זה שאת העלילה ממש לא חיבבתי ועוד בחרו באנימה לא הכי מוכרת (שאני אישת הכרתי, אבל זה פרט שולי) שיש אנשים לא הכי הבינו את הפואנטה שלה.
היו רק מיקרופוני במה שעוד אני אישית הייתי בשורה השלישית, לא הבנתי כלום כמעט.
אני מכירה את הצוות אישית.
אני מאד מעריכה אותם על העבודה הקשה שלהם , אבל אישית לא התחברתי ולא אהבתי.
כמובן שאני לא פוסלת את זה שהיו אנשים שאהבו את המחזמר, חשבו שהוא חמוד ונהנו מימנו וחלק החלו לראות בגללו את
הסדרה, אבל גל גדול של אנשים שלא חיבבו אותו לא עושה טוב למחזמר בכול זאת.


האירוע קוספליי - היה חמוד ברובו .
העובדה שמורה וענן לא ניתן מספיק זמן במה לדיבורים, ביאס אותי , הרי הן העבירו את האירוע בצורה נורא משעשעת למרות

שהבדיחה על ה"שמנה" מעט חפר עם הזמן .
לא היו הרבה קוספליירים שזה גם ביאס, לפי נקודת מבט שלי , אבל הם היו מדהימים אחד ואחד.
רואים את השיפור בקוספלייז במכנס לכנס שזה פשוט במילה אחת אדיר.
כול ההשקעה הזאת בקוספליי להנאה אישית זה דבר מדהים .


ההרצאה "האטסומה מיקו - מאז ועד ימינו" מאת להב חדד - אני אישית לא הלכתי להרצאה עקב אירוע הקוספליי, כיוון שזה ישב  זה על זה ולכן על אותה הרצאה הביקורת תיתן על ידי אביגיל.

דבר ראשון - טעויות טכניות.
תחילת ההרצאה לא הייתה בסדר וזה כמובן לא קשור ללהב. העיכוב המטורף של המרצה שלפניו לא היה בסדר ואמא"י/המרצה היו צריכים לתכנן את הזמן בצורה חכמה יותר כמו להשאיר רווח של עשר דקות בין הרצאה להרצאה.
בנוסף העובדה שהמחשב התחרפן קצת באמצע וסירב להריץ את הסרטונים הייתה מדכאת... (אח"כ גילינו שאם רק היינו
מאתחלים את המחשב הכל היה בסדר! אבל... לא היה זמן לזה).
ההרצאה עצמה הייתה ממש מעניינת.
בכללי היה מעניין לשמוע על ההתפתחות מיקו ממישהו שהיה ממש עד לה, כי לרובנו מיקו היא כרגע משהו מובן מאליו שתמיד היה ויהיה קיים.
להב הביא הרבה פרטים, דוגמאות והייתה תחושה שבאמת אפשר לשאול הכל  - הוא ידע את התשובה.
הוא עבר על הרבה צדדים של מיקו - השירה, התוכנה, מיקו דאנס, והיה די מדהים איזה זינוק טכנולוגי מיקו נתנה לאורך השנים.
אני מאד נהניתי מההרצאה ונראה לי שגם הקהל.

ההרצאה "מבוא לאנימה" מאת תאיר חמו - 
ביקורת זאת על ידי טסוקי מיראי.
היא הייתה טובה, הקהל היה מעט יבש.
היא הסבירה על כל סדרה מעט ואפילו שמה שיריי פתיחה.
אולי רוב האנימות היו כאלו שלדעתי לא התאימו למתחילים ממש, אבל הם בהחלט יכניסו אותם יותר לבפנים.
אין ממש מה להגיד, זאת הרצאה על אנימה למתחילים.


קוסנלות - עמדת הקונסולות הייתה לדעתי מדהימה , היו כול כך הרבה קונסלות .
אנשים שיחקו שם בהנאה


עמדת הצילום - הייתה חביבה ביותר אפשרה לכול אחד להצתלם.
הייתה עמדת תיקון קוספליי , שלדעתי זה דבר נדיר ושיפור משמעותי.


סוף הכנס - לאחר שהייתי במחזמר ברן השני שלה וישבתי לצד התאורן.
קרה משהו מביך שאין כמותו .
המאבטח ישב על המדרגות ושאל "מתי זה נגמר?" .
התשובה הייתה: "עוד מעט" .
המאבטח הגיב : "אמרת ממזמן עוד מעט!" בתוקפנות שכזאת .
בין היתר שהם ישבו שם שני המאבטחים וחיכו והביטו בעצבנות לעבר כולם במחזה , לפתע המאבטח השני קיבל הודעה
ממכשיר הקשר שלו.
עשו לו "ששש" כמובן .
זה דיי חוצפה אתם לא חושבים ?
בין היתר שהם העיפו את כולם בגסות רוח בתשע ועשרה בעוד הכנס היה אמור להיסגר בעשר.
מסקנה: לא עושים יותר כנסים בראשון לציון! בהיכל התרבות!
זו לא פעם ראשונה שיש יחס כזה מצד מנהלי המקום והמאבטחים שלה.

בהקשר להגעה/חזרה והמיקום - אני אישית גרה בתל אביב, אז אין לי בעיה להגיע לכול חור בארץ, אבל...
הבעיה בהיכל התרבות בראשון לציון היא אכן ההגעה לשם.
אנשים שדיברתי איתם הסתבכו בלהגיע למקום .
בין היתר שלצפונים המסכנים קשה להגיע למקום כזה.
לדעתי כנסים צריכים להיות במרכז (רק לא וואהל!!) .
עקב זה שזה יותר קל גם לדרומים וגם לצפונים להגיע.
ושוב חזר לו עוד פעם אותה בעיה בכנס הנוכחי הזה .
שוב היה סיבוך בלהגיע להרצאות  , לא מצאו את המקום וכדומה.
אני לא יודעת אם לכם זה קרה , אבל כאשר אני שילמתי על כרטיס כמו כול אדם רגיל שהלך לכנס.
לא ראיתי שקיבלו תוכניה, שזה נורא מעיק.
הרי מה? אתה צריך לזכור הכול בראש?

בעיית התחבורה הייתה נוראית לערב .
הרבה אנשים גילו שהאוטובוסים נגמרים בשמונה וחצי ורכבות בשמונה ולכן צריך לקחת מונית שירות לתל אביב, מתל אביב
תחנה מרכזית לרכבת, ואז עוד לשלם לרכבת ואז עוד אוטובוס מהרכבת לבית.


לסיכום: הכנס היה בשבילי יחסית קודר, לאחרים חביב ולאחרים מהנה , אבל האווירה בו הייתה לא כנסית במיוחד.
היי, אני לא אומרת שהכנס היה רע, הוא היה יחסית חביב , פשוט דרוש שיפורים.
זה נתן לי הרגשה של רצון לחזור עוד לכנסי קאט שהיו מהנים כול כך.
כדי שאמא"י ידעו יותר להשתלט בזריזות על המטרידנים שמגיעים לכנסים.
אם יש לכם הערות, תוספות ודעות קהל שונות.
אני אשמח לשמוע להוסיף להגיב וכדומה ובואו נקווה שבכנסים הבאים לא יגיעו אנשים מטרידים.


בנוסף בהצלחה לסגל אמא"י החדש - עומר בן יוסף, אור פרלמן, יבגני קנטור,אורי מרקוביץ',ענן גיבסון

יום ראשון, 29 באוגוסט 2010

ביקורת קצרה על כנס הבאנקה סאי 2010



<= התמונה שייכת לאמא"י הכיתוב אני עשיתי 

כנס באנקה-סאי 2010, התקיים במרכז הקונגרסים שבחיפה.
הרבה התלוננו שהיה מעיק להגיע לחיפה וגם היו ת'אלה שהלכו ליומה קון , אז היה בעיה .
אם לא היו שני כנסים זה היה יותר משתלם לשני הצדדים.
בכול מקרה חזרה לכנס.
הכנס היה במקום נהדר .
במקום עצום בגודלו, שאפשר היה לנצל אותו הרבה יותר לדעתי.
הכנס היה בתאריך ה-26.8.10 .
עכשיו להתחלת הביקורת .

היה כנס ממש מוצלח.
לא הכי מתתי על רב התכנים, אבל היו כאלה שממש היו מוצלחים לדעתי.
ולדעתי הם יכלו, אפילו יותר לנצל את המקום, כיוון שהוא ענקי!


הקאסט שלי היה עם בעיות קאסט נוראיות XD , וחום אימים .
טוב נו, לומדים לעתיד לא לעשות את אותן טעויות.


בכול מקרה : הקוספליירים בכנס, היו פשוט וואווו, היו כול כך הרבה מדהימים
ברמות מטורפות.





בהקשר להנחיה של תחרות הקוספליי :שני המנחים לא שעשעו, ספציפית אותי.
הם נורא שיעממו אותי וצעקו לי באוזן, אבל ממש צעקו לי באוזן, קפצתי בקטעים מסוימים בגלל המיקרופון הזה ופלס שמנחים צעקו גם למיקרופון.
העדפתי שענן ונוגה ינחו שוב , הן היו המנחות הכי טובות שראיתי עד כה.


הקונסולות:הקונסולות היה פשוט, באמת שאחלה של דבר, הם עשו לעצמם מתחם טואובבבב וגדול שנתן אפשרות נורא יפה, היו אפילו כסאות נוחים ביותר שם, מלבד לכיסאות מול הקונסולות.
ובאמת שזה היה כזה, דיי מחוץ לתחום, אי-אפשר להסביר את זה בדיוק, אבל זה היה באמת שנורא טוב.


הלייב אקשן :טוב, אלון הצחיק אותי ברמות מטורפות, כשהוא שיחק את ספיריט .
וענן הייתה גאונית ברמות .
וגם ממש אהבתי את ארכנה.
בכול מקרה הם עשו עבודה כול כך יפה ללייב אקשן ראשון בארץ
ובאמת כול הכבוד להם.
לא לשכוח ששאר השחקנים גם היו מדהימים והבימוי והכירוגרפיה וכול הצוות, אבל כרגע הערתי על המשחק שהכי אהבתי מכולם.




תקלות והמסך:מה שעיצבן אותי,
היה כרגיל הבעיות הטכניות שיש ברב הכנסים, בעצם בכולם.
הלייב אקשן, היה כול כך הרבה בעיות בהקרנה (בהקרנה הראשונה במיוחד ובקטנה בשנייה) .
ובנוסף הקטע של האירוע קוספליי, שפתאום יש מסך עם שם , אחר כך אין, אחר כך שוב יש ,
זה באמת מציק כבר .
זה שנים ככה וצריך לטפל בבעיה הזו לשם שינוי .
כמה מחזות זמר כבר היו עם תקלות? התשובה: לא חסר כאלה .



דוכנים:היו כול כך הרבה דוכנים, שפשוט הייתי X_____X זה פשוט התגובה "מתה" .
וזה כול כך מדהים שיש כול כך הרבה דוכנים .
אני כהרגלי לא קניתי, כי אני אף פעם לא קונה בכנסים .
מעניין למה ?


AC3:הצוות חילק כאלה דיסקים 0ם , אז יש לי דיסק נחמד
והמון בהצלחה להם במחזמר שיצא!
הטריילר שלהם, היה אדיר .
הנה הקישור לשני הטריילרים: (השני טוב יותר לדעתי)  הטריילר הראשון , הטריילר השני .
דייי קשה להבין על מה באמת המחזמר של "והסושי חינם" (זה הדבר היחיד שהבנתי לדעתי משם) , הרי פה זה שוג'ו ופתאום שונאן.
נצטרך לחכות ולראות


קטעים קטעים: היו קטעי שיעמום בכנס והיו קטעים שהיה אחלה וקטעים שהיה ממש מאגניב.
כרגיל, כמובן שלא כול השעות אלה יהיה לי כיף, זה נורמטיבי, אבל למרות זאת, הייתה לי כמה זמן מסוים, יחסית ארוך שדיי השתעממתי. 

הכרתי מלא אנשים חדשים.
וראיתי ת'ישנים.
והישנים שלא ראיתי אף פעם .




מסך ההקרנה:אני לא אשכח לציין,
שדבר נוסף שהציק לי היה :
למה באולם כול כך ענקי ועצום בגודלו, יש מסך הקרנה כזה קטנטן?
זה באמת היה אבסורדי לדעתי .
לא יודעת מה הסיבה לכך, שהיה מסך קטן או שזה ככה במרכז הקונגרסים,
אבל זה באמת הציק לראות באולם כול כך גדול ,
לייב אקשן במסך כזה פצפון .



הכנס היה מוצלח, נהנתי גם מאד ביומה קון,
אבל הכנס סך הכול ...
היה לי באמת שאחלה.
אתם תחליטו איך היה לכם.



נציין משהו מאד חשוב: כנען ואורי מרקוביץ עשו עבודת קודש ועבודה קשה ועל זה מגיע להם מחיאות כפיים 

יום שבת, 3 באפריל 2010

מפגש הרצליה ה-25/3/10


מפגש הרצליה ה-25.3.10 .
אני יודעת מה אתם חושבים .... מארגנת לא אחראית.
הגיע מאוחר.
אני מצטערת לפוצץ את הבועה, אפשר להגיד שזה באמת חסר אחריות מצידי ולא מתאים לי לאחר, אבל היו לי בעיות אישיות בבית שגרמו לי לחכות לאוטובוס רק ב11:47 והקו הגיע רק ב-12:30 .
הגעתי לתחנת רכבת, אחרי 10 דק', ובטעות עליתי לרכבת לחיפה, 40 דקות נסיעה, לאחר מכן עליתי על הרכבת חזרה לאוניברסיטת רמת אביב, וזה לקח לי 50 דק, נסיעה.
אחרי זה הגעתי בסופו של דבר בשלוש או כמעט שלוש ועליתי לרכבת להרצליה, שהייתה ב-15:17 .
הגעתי אחרי 6 דק', כן זה 6 דק' נסיעה ולי לקח הרבה יותר זמן להגיע, מתסכל.
אני באמת מצטערת על האיחור הוא לא היה מתוכנן .
בכול מקרה התחלתי ללכת לעבר הפארק ומה גיליתי שטיין חרוז וגיא מביאים את ניה מהרכבת, אז השתלבתי איתם וחזרתי לרכבת לאחר שעשיתי כבר את רב הדרך.
מצאנו את ניה, פלי ולדי ומקסים הצטרפו אלינו בחדר.

בכול מקרה החוויה של המארגנת שיצא לא ממש אחראית, לא מעניינת כרגע.

נדבר על מהלך המפגש כאשר הגעתי.
הגעתי בשלוש 15:23 לתחנה.
לכן לא ראיתי מה קרה בבוקר, שזה דיי ביאס אותי.

הפלוסים במפגש היו: המפגש היה במקום נוח, לא זרקו אף אחד משום מקום, חוץ מהקפה בקניון, כי הם לא הזמינו אוכל.
הגיעו הרבה מאד אוטאקואים, למרות שהיו יותר בבוקר, אבל זאת הצלחה גדולה שבאים כול כך הרבה.
לא היו וויכוחים במיוחד, רק פה ושם, שלרב היו שלי.
היו מצלמות רבות לצלם את האירוע.

מינוסים: איחרתי!, זה שהיו קבוצות שזה נורא ביאס אותי, שמתי שהגעתי היו קבוצות, נגיד: פה להב ועוד אנשים ופה ורוניקה ועוד אנשים ופה שחר ועוד אנשים.
הקטע של חוסר הגיבוש נורא היה מעציב, למה צריך להתחלק אם אתה יכול להסתדר עם כולם.

בתוך המינוס הזה יש פלוס, לאחר שדיברתי עם ואל דרשתי מחברים שלה באיומים, איך ורוניקה ברחה מימני זה היה משעשע, להצטרף לצד של הרבים יותר איפה שלהב ועוד האנשים.
הקבוצה ששחר הייתה בה נעלמה כלא הייתה.
אופיר הציאה לעשות מעגל היכרות, להב הסכים בשמחה ואני פשוט צרחתי אליהם להיות במעגל.
המעגל מאד מגבש, כולם שם צחקקו והכירו אחד את השני לכולם.
לאחר מכן הייתה את התמונה הקבוצתית שצילמנו כול כך הרבה פעמיים.


לפי דעתי המפגש היה ממש כפי ^ ^
ולדעתכם ? , יש משהו לשפר? (חוץ מזה שאני לא האחר שוב).

נ.ב - בגלל איחורי המוגזם לצערי הרב .
מי שהיה אחראי על המפגש הייתה אופיר-אבן-צור (ANIME MASTER ) לך אני חייבת תודה מיוחדת ואני מאד מעריכה את זה שטיפלתם בכולם שלא הייתי! ^=^ .



יום שלישי, 2 במרץ 2010

ראיון עם מורה ליפנית!

עכשיו משהו חדשדנדש.
יואב, בן ה-20, הוא מורה מוסמך ליפנית.
יש לו תעודת 1 J.L.P.T (ראשי תיבות של Japanese Language Proficiency Test , על הנייר – דובר יפנית ברמה של שפת אם).

מתי החלטת להיות מורה ליפנית?
זה נמצא אצלי בראש כבר די הרבה זמן, פחות או יותר לפני שנה התחלתי באמת ללמד, ולבנות תוכנית לימוד משלי שתתאים ותעבוד כמו שצריך. כמו כן הקמתי קבוצות לימוד באינטרנט.

יש לך הרבה תלמידים?

כרגע אני מלמד שמונה תלמידים. היו הרבה יותר שרצו אבל לא כולם עמדו בדרישות או שפשוט לא היה לי זמן לזה, אני חייל.

למה החלטת ללמוד יפנית?

למה? זה היה לפני הרבה הרבה שנים. באופן כללי רציתי ללמוד משהו יחודי, ואז הכרתי סדרות אנימה ביפנית. נורא אהבתי את השפה והתחלתי לקרוא יותר על יפן ועל התרבות שלה. השפה נשמעה לי ממש טוב אז החלטתי ללמוד אותה. אין סיבה מסויימת. לא חשבתי גם מה זה ייתן לי פשוט למדתי. מן הסתם בצורה חובבנית ועם הזמן זה נעשה יותר רציני.

באיזו צורה אתה מלמד?

טוב אז ככה, קודם כל התחלתי ללמד במסנג'ר בחינם. מסיבה אחת;
אני לא מאמין במורים שמלמדים ללא תוכנית לימוד מסודרת ומוכחת כעובדת. קודם כל צריך לבנות תוכנית רואיה לדעתי,ורק לאחר מכן להתפרנס מזה.
כשאני אסיים לסדר את תוכנית הלימוד שלי, אתחיל לקחת כסף וגם אז לא אדרוש מחיר מופקע.
אני דוגל בללמד תלמידים ברמה אקדמאית. אסור לזלזל באינטליגנציה של התלמידים ולתת להם את הרושם שהם דוברים יפנית כי הם יודעים כמה משפטים.
צריך לגרום לתלמידים לשאול "למה?" ולא "איך?" להגיד את זה ואת זה.
"למה?" זו שאלה הרבה יותר חכמה מ"איך?". ככה זה עובד גם במתמטיקה.
"למה?" משתמשים בנוסחה הזאת, לא "איך?" פותרים את התרגיל הספציפי הזה.

מה השאיפה שלך בחיים ?

להיות המורה לשפות
השאיפה היא כמובן ביפן.
זהו כמובן חלום שאני מקווה להגשים.
אם לא אז להיות בלשן.

איך למדת יפנית ?

זאת שאלה שבכנות, לא אוכל לענות עליה.
בהתחלה למדתי לבד וזה היה נורא קשה, לקחתי כמה קורסים בשגרירות היפנית.
בהמשך הדרך עזר לי מאוד דוקטור ליפנית, מארצות הברית, שהדריך אותי המון.
בסופו של דבר רוב הלמידה שלי הייתה עצמאית.
כעיקרון אפשר ללמוד שפה לבד, אבל זה דורש הרבה מוטיבציה.
לא הייתה חסרה לי מוטיבציה וזה מה שחשוב.

זה משהו שהתחיל מההורים האהבה ליפנית?

"אין קשר להורים. הם חשבו שזה סתם מוזר”.

היית מגדיר את עצמך אחר מכולם/שונה?

"לא מן הנורמה? לא בהכרח. אני חושב שהיו לי פשוט תחומי עניין אחרים”.

היו לך חברים בבית ספר שרצו ללמוד גם יפנית?

"לא היו”.

היית יחיד?

"כן, יחיד ומיוחד”.

הרגשת לבד?

"האמת שעד התיכון לא היו לי ממש חברים, רק בתיכון ממש מצאתי את עצמי”.

איך אתה מספיק ללמד למרות שאתה לוחם בגבעתי?

"השיעורים מתקימים בסופי שבוע. ולמרות שאני בצבא התלמידים שלי יכולים לצלצל אליי ולשאול שאלות. אני פנוי בשבילם 24 שעות”.

החברים שלך בצבא יודעים שאתה מלמד יפנית?

" הם יודעים והם ממש מתלהבים מזה”.

הם מקבלים את זה טוב או רע?

"הם מקבלים את זה, הם אפילו מבקשים ממני ללמד אותם מידי פעם”.

איזה מסר יש לך לאנשים שרוצים ללמוד יפנית ?

גם אם לפעמים הלמידה נראית קשה ומעיקה, אל תוותרו.
תזכרו שזאת בסך הכל שפה, הרבה אנשים למדו אותה לפניכם והרבה אנשים ילמדו אותה אחריכם.
"אם יש לכם עוד שאלות כלשהן, אם הייתם רוצים ללמוד יפנית, אם אתם צריכים עזרה או לשאול שאלות תפנו אלי”.
המסנג'ר של יואב: mihiro_chan@hotmail.co.jp

לסיום, אתם בטח מכירים את שחר, מוכרת ביוטיוב ובקהילה. בנוסף היא תלמידה של יואב ואני אראיין גם אותה כדי שתראו את הצד שלה בסיפור:

איך הכרת את יואב?
"הכרתי את יואב דרך חברה שלי שבמקרה יצא לי לשאול אותה אם היא למדה יפנית. היא סיפרה לי שהיא לומדת באינטרנט ושהמורה מלמד בשיטות אינטנסיביות ומעמיס בשיעורי בית (מה שמפחיד הרבה אנשים). כעיקרון, חשבתי שזה הרבה יותר טוב ממורה שלא נותן שיעורים בכלל. כי זה אומר שלא אכפת לו אם אתה מתרגל או לא, אם אתה יודע ואם משהו נכנס לראש שלך בכלל. אז ביקשתי ממנה שתקשר בינינו. כשהכרתי אותו יותר ולמדתי אצלו, הבנתי שאו שחברה שלי שיקרה, או שהיא פשוט עצלנית."

את נהנית משיטת הלימוד שלו? והאם היפנית שלך השתפרה בזכותו?

"קודם כל, היפנית שלי השתפרה פלאים! לקחתי קורס באלפי שקלים באוניברסיטה ואחרי שהתחלתי ללמוד עם יואב הבנתי שזה לא ממש ללמוד. התקדמתי ב 4 שיעורים הרבה יותר ממה שהתקדמתי בקורס ב4 חודשים.
שיטת הלימוד שלו מאוד טובה. הוא מצליח להציג את השפה בצורה לא מאיימת ואפילו פשוטה מאוד, הכל הופך לידידותי הרבה יותר."

ואיך הקשר ביניכם ? הוא נחמד או אכזרי?

"הקשר בינו לבין התלמידים מאוד ברור. הוא מורה ואנחנו תלמידים. ומעבר לזה, אנחנו מסתדרים ממש טוב. הוא מקשיב לתלמידים שלו, ומסביר שמונה פעמים עד שמבינים. *מסר לכל מערכת החינוך* זה מורה!"

אז בתור תלמידה, לסיום את ממליצה שילמדו אצלו?

"ממליצה ויותר. זה כמובן תלוי במידת הרצון ללמוד. אם יש מספיק כוח רצון, ההצלחה מובטחת! ואם אין, שאלוהים יעזור לאותו בנאדם שהעז לבזבז את זמנו של יואב".

סיקור + דעה אישית רומיאו ויוליה/ Romeo X Juliet


שם: Romeo X Juliet
בעברית: רומיאו וג'ולית/ רומיאו וג'ולייתו/רומיאו ויוליה.
ז'אנר: פנטזיה, רומנטיקה, דרמה, היסטוריה.
סטודיו:גונזו
מספר פרקים: 24
היציאה: 4/4/07 - 26/9/07

ראיתי את האנימה הזאת בזמן שהיא יצאה, אבל אחריי הקאסט של רומיאו ויוליה בכנס, הייתי חייבת, אבל פשוט חייבת לעשות לה סיקור.
שייקספיר אבי היקר *^*.

אהמ, אהמ חזרה לרצינות.

עלילה: כולנו מכירים את סיפור רומיאו ויוליה הטרגי והמקורי של שייקספיר.
לקח הרבה זמן, אבל היה ידוע שיום אחד יעשו לה אנימה, אבל בסגנון טיפה שונה.
הסיפור סובב בדיוק את הסיפור המקורי.
שתי משפחות, שהן בשנאה אחת לשנייה, אבל הפעם לבחורה יש ביצים.
אני לא אספר יותר מידי כדי להרוס.
לפי הידוע שתי משפחות אצולה חיות בתקופה ההיא.
משפחת המונטגיו ומשפחת הקאפולט .
המשפחות האלו לא הפסיקו להלחם, למרות שלכול אחד היה את השטח שלו.
יום אחד מין הימים הגיע משפחת המונטגיו אל ארמון משפחת הקאפולט.
ברשעות הם רצחו את אנשי המלוכה ואת היורשים.
הדבר היחיד שנשאר היה אדם אחד, בעצם בת.
זאת היא ביתו של המלך, ג'ולית (יוליה/ג'ולייתו) .
עברו 14 שנים .
המונטגיו כבשו את העיר נאו-ורונה שהייתה שייכת לקאפולטים.
במשך כול השנים האלה יוליה התחבאה והתחזתה לגבר.
היא קראה לעצמה בצורה הגברית שלה: אודין.
היא עוזרת לאנשי הקאפולט שנשארו וכמובן שהיא לא יודעת על עברה.
יום הולדת ה-16 של יוליה מגיע.
היא לא יודעת כלום, אך משפחת הקאפולט שנותרה מספרת לה על עברה על המלחמה בין המשפחות והם מוסיפים שאסור לה לדבר עם הנסיך רומיאו ממשפחת מונטגיו , שכמו בסיפורו של שייקספיר נכנס לחייה ומשנה את הכול.

דעה אישית: ראיתי את שתי הגרסאות של האנימה גם באנגלית וגם ביפנית, כמובן שהיפנית הייתה הכי טובה, אבל הדיבוב של האמריקאים לא היה כזה גרוע, הוא היה יחסית טוב.
העלילה סוחפת ומעניינת שנמשכת 24 פרקים מאתגרים.
פתיח וסיום מדהימים .
דמויות יפות ושונות כול אחת.
לפי סיפורו המקורי של שייקספיר, האנימה הזאת לא פחות טובה ושלא נשכח ליוליה הפעם יש ביצים .




יום ראשון, 28 בפברואר 2010

כנס הארו-קון 2010!!!!!!!! (ואהוווווווו):


- תמונות אלו הם בחסות את אמא"י ואתר הארו-קון 2010 של אמא"י -

בואו נדבר על הכנס הנחמד שהרב באים אליו.
כנס פורים.
טוב, בואו נתחיל עם מידע.
כנס הארו-קון, התקיים באולם וואהל, באוניברסיטת בר-אילן, ברמת גן.
שעת תחילה הייתה עשר בבוקר, אך בגלל הגשם השוטף.
פתיחת השערים החלה בתשע.

עכשיו ניכנס מאיפה שאני הגעתי.
הגעתי באחת עשרה, בקו ארבעים וחמש.
היה גשם קל ולא היה איש בחוץ, מלבד מעט מאד אנשים.
נכנסתי לכנס, שילמתי רגיל.
דבר ראשון שראיתי הייתה צפיפות נוראית, אפשר היה להבין שהכניסו יותר מהמותר לכנס הנוכח.
דבר שני כמובן שעשיתי הוא חיפוש אחרי בני אדם שאני מכירה וראיתי דבר ראשון את מירי ואלינה.
מירי הייתה בקוספליי, אחד היפים של מיקו האטסונה, בגרסת מגנט.

דבר אחד שכדי לכם לדעת.
מירי סטיב, עובדת על עצומת חתימות ידנית, בנושא החזרת הסדרות הישנות לטלוויזיה.
אני מאד תומכת בזה ובעד שכול מי שיראה אותה יצביע.

הערות בנוגע למקום הנבחר:
המקום היה קטן, קטן מאד אם אפשר לומר, במיוחד בשביל כנס פורים, שתמיד הוא הגדול ביותר ונחשב כטוב ביותר.
לא לשכוח שדבר נוסף שעיצבן היה אלו שהאשימו את הקוספליירים על כך שבגלל שהם בתלבושת גדולת מימדים הם תופסים מקום.
טוב, חלקית הם צודקים, קוספליי גדול תופס מקום, אבל זה אשמת שהמקום קטן?, לא נראה לי, אז אל תאשימו אותם על זה.
בואו נגיד משהו שהוא יותר פלוסי, אולמי ההרצאות היו יפים ובאמת מלאי מקומות, זה היה ממש טוב בכנס הזה.
היו כמה פקשושים קטנים, אבל בכול זאת צוות
KAT, המתנדבים, אמא"י עבדו באמת קשה.
על זה מגיעה להם כול הכבוד וכפיים.

הערות בנוגע לבית החיל:
הכנס היה אמור להיות בבית החיל, אך הוא בפתאומיות היה בלתי אפשרי.
למה?, כיוון שבית החייל בפתאומיות יענו "אינם זכרו" שהבימה הייתה אמורה להופיע.
אני מהמרת, לא בטוחה, אבל מהמרת שזה בגלל שבית החיל אמר: "הבימה יותר טובים, עדיף אותם על כנס שבטח לא יגיעו אליו".
זאת מין גזענות לערכים של מה שאנחנו אוהבים לא? .

בואו נעבור עכשיו לתוכנייה, אחד הדברים החשובים בכנסים, כמובן.

אירוע פתיחה, עבודה עם מתחת בניית שריון, (כול ההקרנות), אולפני הפקה,
Fan fiction- מה זה בעצם? , אירוע מתנדבים , סדנת תכשיטים , סדנת איפור, ניתוח דמויות בסדרה קוד גיאס, זבנג מנגה, 12 הממלכות (האנימה והספר(,Cencoroll בתרגום עברי KAT , טריוויה , אירוע סגירה.

לא הייתי גם ב"הכה את המומחה אנימה
IL", אבל לפי ששמעתי ואני אחזור בזה שמעתי!.
עכשיו הבנתם את הפואנטה.
אופיר (
Anime master / אלפרד, שהייתה הסערה האדומה) וצ'יבי חתוכה [קון] (עדי, שהיה רומיאו), השניים הנחמדים האלה שישתתפו בקאסט "Romeo X Juliet" [רומיאו X ג'ולית] , ישתתפו גם באירוע הזה.
צ'יבי חתוכה נפסל בהתחלה, אבל הודיע שהיה נחמד ומאתגר.
אופיר, סיפרה על כך שהייתה להם שאלה אחת ששאלו אותה שהתשובה שלה איתה הייתה אינה נכונה לחלוטין והיא יכולה להוכיח זאת.
טוב, פקשוש קל קורה במשחקים כאלה, אבל בנוסף היא אמרה שהיא מאד נהנתה.

לפי ששמתם לב, לא הייתי בהרבה אירועים במיוחד, אבל בואו נמשיך לאירועים הבאים, שכן! הייתי בהם.

אירוע שירה: עבד מאד יפה וחלק, היו זמרים ממש טובים כמה (דיי הרבה [מצטערת]) שפחות כמובן, אבל העיקר שהם נהנו ועשו מה שהם אוהבים לדעתי.
היה סאונד חלק וטוב גם המיקרופונים, מאד נהניתי, אם הייתי כותבת בצורה יותר רגילה הייתי מוסיפה סמיילי "קאפ-קאפ" כמו איך שפלי קורא לזה.
האולם היה ממש גדול ויפה, מלא מקומות מרובך ונוח, היו קטעים שאנשים הסתירו שזה הציק, אבל מה נעשה?, ככה זה.

סדנת דיבוב: על זה אני פשוט יכולה להגיד 'וואוו', לין באמת בנאדם מוכשר.
טוב, נכנסתי טיפה באיחור, אבל בכול זאת הלכתי והתיישבתי ליד המערכת בכיסא ליד יותם (שם משפחה לא מובן) ומירי כהן המדובבים, בדיוק ליד הבמה.
לין דובבה אוגר אוכל גבינה, שטויות כאלה מצחיקות שאוהבים כולם (הכותבת של הקטע ביוטיוב של לין: ) .
לין, היא בנאדם באמת סופר נחמד.
היא דרבנה מאד יפה את האנשים להשתתף בדיבוב
LIVE (חי).
הסדנה שלה, אפילו בכנס הקודם הייתה מאד טובה.
אחלה סאונד של מיקרופונים, מסך ברור ואיכות מעולה של קטעים שלין בעצמה שמה.
היה כיף לשמוע אותה עם קולה החמודה, את הנערים האחרים מדובבים וכמובן את השטויות של יותם ומירי מאחורי הקלעים.
באמת הייתה סדנת דיבוב נהדרת, אפילו קצת יותר מהקודמת לה.

מחזמר בקצרים:
טוב, בהתחלה חשבתי: "בטח איזה משהו מקוצר של המחזמר של
SE שהתבטל".
בואו נגיד בפשטות, טעיתי,
Big time but not really big (בגדול, אבל לא באמת בגדול).
זה התחיל בענן ונוגה המוכשרת שדיברו, זה היה מאד שטותי ומצחיק, הרבה פאן גירלז צרחו מתי שהן דיברו על יאוי.
בכול מקרה, זה היה מצחיק, אחר כך היה טריילר נוסף למחזמר של
SE ובאמת שזה היה משעשע, בסגנון מולן אלון צ'נג (שמשחק את: ספירט) שהיה המורה ללמד אותם את זה והייתה סיבה ממש מצחיקה לכך שלמה הם לא הופיעו.
באמת הרבה התבאסו שאין מחזמר, אבל לפחות היו כמה שלא יכלו לבוא שלא יחמיצו את זה.
אני ממש מצפה למחזמר שם, כי יש שם שחקנים ממש מוכשרים (אהמואלשליאהמ -
à לא אמרתי כלום אני רצינית ומקצועית), בכול מקרה, באמת שלפי המידע המועט שלי.
זה צריך להיות מחזמר באמת שאדיר, אז אל תחמיצו אותו אם תגיעו.

הפסקה:
הפסקה הם רקדו וזה ראיתי את האמצע סוף ככה.
היה מאד חמוד איך שרקדו, אהבתי זה שעשע והיו שירים נחמדים.

נשף תחפושות (תחרות קוספליי): טוב, אני מהמרת שזה הולך להיות ארוך.
היה העקבות של חצי שעה ככה.
ענן ונוגה הנחו אותה בצורה מאד משעשעת, ביאטריס ורנה היו משעשעות ביותר.
העיפו אותנו מהעולם, כדי לדבר עם כול הקוספליירים, כנראה חזרות (לא עדכנו אותי) והם הושיבו אותם מקדימה כמו שציפיתי.
הגעתי באיחור של חמש דקות או עשר, הייתי בחוץ, עשיתי משהו (לא זה לא חינוכי, אבל לא משהו אינטימי. גם כן ראשים כחולים!. סתם, מתה עליכם).
היו קוספלייז, כול כך טובים גם זוגות וגם קאסטים.
לי אישית היה קשה להחליט מי הכי טוב.
אני אדבר על המקומות ועוד דברים בפוסט הבא.
להגיד למה?, טוב עם אתם מתעקשים, זה בגלל שאני עושה ראיונות עם הקאסטים יחידים וזוגות שהיו בכנס.

עכשיו מחוץ לתחום.
הייתי עם הרבה אנשים, הפסדתי הרבה כמובן, כמו כול כנס זה קורה לכול אחד.
יום יבוא והראה את כול מי שאני רוצה לראות בכנס!, יש לי חזון.
עכשיו האוכל היה נוראי לדעתי, אוכל מיובש ועוד יקר כמו בלונה פארק, אבל זה בגלל שזה אוכל המקום אין להם ברירה.
אני ועוד כמה אנשים אכלנו בחוץ במקום ליד, דווקא מאד טוב.
יש שם ארומה (אני עובדת שם, אני אצחקק ברשעות על הנחות שאני מקבלת), גלידרייה, מסעדה סינית ממש טעימה שקניתי בה נודלס בטופו ממש טעים.
עכשיו, הצפיפות לא תצא לי מהראש.
אני מהמרת שאמא"י (ובאמת שזה רב הסיכויים) הכניסו יותר מהמותר למקום, אבל לא נורא
Fake the system !!! (לדפוק את המערכת) .


בואו נסיים את זה ככה:
הכנסים תמיד יהיו הכי שווים, רק בגלל האנשים שבתוכם לרובנו.
הכנס היה באמת חתיכת דבר לפחות למצוא בהתראה קצרה, אחרי הברז הקטלני שאמא"י קיבלו שלדעתי הם צריכים לתבוע
Big time (בגדול) את בית החיל.
למרות הצפיפות, בכול זאת היה אדיר.
מקווה שכולכם נהניתם.
מצפה לקרוא תגובות, גם מי שאין לו משתמש בבלוגים מסוג זה יכול להגיב, אישרתי זאת.

יומטוב לכולם!.

יום שישי, 26 בפברואר 2010

סיקור + דעה אישית מזח עדן/Higashi no Eden

אל דאגה הסיקור הזה + עוד שלוש/ארבע , אלו מהבלוג הישן שלי O: .




שם: מזח עדן/ עדן מהמזח/ Higashi no Eden
סוג: TV
מספר פרקים: 11 (למה לא יותר? ;;) + שני סרטים מתוכננים.
סטודיו: Productin I.G

עלילה: בחור בשם אקירה (?), מוצא את עצמו בארצות הברית, אינו יודע מי הוא בכלל.
מחזיק בידו אקדח וביד השנייה פלאפון שנראה הרבה יותר מדור שלוש.
בנוסף לכך הוא עירום כיום היוולדו.
מולו ליד השער של הבית הלבן, עומדת נערה (סאקי מורימי), שמנסה לזרוק מטבעה למזרקת הבית הלבן, אך מחמיצה.
לפתע מגיעים שוטרים וחושבים שעשתה משהו רע, בסגנון שמה פצצה זעירה או אולי מצלמה זעירה.
באותו רגע אקירה מציל אותה.

ובצורה שונה ויותר מפורטת ומסדורת : סאקי מורימי, היא בחורה בקולג', שיצאה לטיול לארצות הברית.
הזמן שהיא מנסה לזרוק מטבעה למזרקת הבית הלבן ועוד מחמיצה, כמובן שהיא הייתה מאחוריי סורגיי הבית הלבן.
היא נכנסת לצרות ושוטרים מתחילים לחקור אותה.
לפתע מגיע בחור אומר לשוטרים "הייי" , כדי להסיח את דעתם.
הוא היה עירום כיום היוולדו, בעל אקדח ביד אחת ופלאפון משוכלל ביד הנגדית.
לא זוכר כלום על עצמו ולא לשכוח שבנוסף בתוך אותו פלאפון טעון לו 8,200,000,000 ין (גמאני רוצה פלאפון כזה ;; ) .

דעה אישית:
חשבתי, אה אולי בטח עוד איזו אנימה לא מעניינת, כי ככה זה נשמע לי בהתחלה, אבל טעיתי.
זאת אנימה, שבין רגע הפכה לאחת מעשרת האהובות עליי.
היא מצחיקה, אבל גם מלאת אקשן ורצינות.
הרבה לא אהבו את סגנון הציור של הדמויות אמרו שזה קשה לעין, אבל אני דווקא מאד מחבבת אותה.
ממליצה לכם לראות אותה בחום.

פלוסים: בזמן שהם באמריקה הם מדברים באנגלית וזה לא קורה ככה לרב מדברים רק ביפנית, הפס קול מדהים, האנימציה נהדרת, הדמויות מעניינת, העלילה מסחררת .